פסק-דין בתיק עע"ם 104/03

המשנה לנשיא ת' אור:

1.        עניינו של ערעור זה הוא בשאלת חוקיות חיובי ארנונה עבור שנת 2000 ואילך, אשר הוטלו על ידי עירית רמת גן, המשיבה, על המערערים. חיובי הארנונה נשוא המחלוקת נקבעו לאחר מדידות שטחים שנערכו בשנת 2000 מטעם העיריה בנכסים, כולל בתי מגורים, אשר בתחומה. במדידות אלה הוברר במקרים רבים ששטחי הנכסים גדולים מאלה אשר על פיהם נקבעו חיובי הארנונה בשנים קודמות. נוכח העובדה ששטחי דירות מגורים, ביניהם שטחי הדירות של המערערים, נמצאו גדולים יותר, היתה לכך השפעה גם על הסיווג החל על פי צו הארנונה, על אותן דירות, וכתוצאה מכך, חיוב הארנונה על כל אחד מהעותרים גדל.

2.        המערערים תוקפים את חיובי הארנונה שהוטלו עליהם. לטענתם, בהעלותה את חיובי הארנונה כאמור, פעלה העיריה בניגוד להוראות תקנה 4(א) לתקנות ההסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות בשנת 2000), התש"ס-2000 (להלן: התקנות), אשר מורה כלהלן:

"שינוי סיווג

(א) מועצה לא תשנה סוג, סיווג או תת סיווג של נכס בשנת 2000 באופן המשפיע על סכום הארנונה המוטל בשל הנכס לפי תקנות אלה, אולם רשאית היא לשנות סיווג נכס אם בפועל השתנה השימוש בו" (להלן: תקנה 4(א)).

           ניתן לחרוג מהאמור בתקנה 4(א) על פי האמור בתקנה 9(ב) לתקנות 2000, אשר זה נוסחה:

"9.

(א) ...

(ב) מועצה רשאית, באישור שר הפנים ושר האוצר או מי שהם הסמיכו לכך, לשנות סוג סיווג או תת סיווג של נכס שלא כאמור בתקנה 4.

(ג) ...".

           תקנה בנוסח דומה קדמה לתקנות 2000 גם בתקנות שהותקנו בשנים שקדמו לשנת 2000, וכזו היתה גם בתקנות שהותקנו בשנת 1997 (ראו תקנות 4(א) ו-9(ב) לתקנות ההסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות בשנת 1997), ק"ת 5863).

           על פי טענת המערערים, שינתה המשיבה את הסוג או את הסיווג (להלן יקראו שלושה אלה או כל אחד מהם: הסיווג) לדירותיהם בשנת 2000, שלא כדין, ועל סמך שינוי לא חוקי זה של הסיווג נעשו חיובי הארנונה לשנת 2000. טענת המשיבה היא, שהיא לא שינתה את הסיווג של דירות המערערים כמובנו של שינוי סיווג בתקנה 4(א).

3.        המחלוקת בין בעלי הדין היא, למעשה, בשתי שאלות. השאלה הראשונה היא, אם נעשה שינוי של סיווג בצו הארנונה עליו החליטה המשיבה. רק אם התשובה לכך חיובית, תתעורר השאלה אם לשינוי כזה ניתן אישור השרים הנדרש בתקנה 9(ב). השאלה השניה היא, אם שינוי בחיוב הארנונה ביחס לאותה דירה - לרבות חיוב הכרוך בשינוי הסיווג שלה על פי הסיווגים אשר בצו הארנונה - אשר נעשה על ידי התאמת חיוב הארנונה לשיטחה האמיתי של הדירה, מהווה שינוי סיווג של הנכס במובן תקנה 4(א); ובמילים אחרות, האם תיקון טעות ביחס לשטח הדירה האמיתי, המביא (בגלל התחשבות בשטח האמיתי של הדירה) לשינוי סיווג ושינוי בחיוב במס, מהווה שינוי אסור במובן תקנה 4(א).

           לדעתי, צדק בית המשפט המחוזי בתשובה השלילית שנתן לשתי השאלות הנ"ל, ועל כן דין הערעור להידחות.

4.        בשנת 2000 לא חל שינוי בנוסח צו הארנונה של המשיבה. שינוי מילולי חל עוד בצו משנת 1997, בהתייחס לנוסח שהיה קיים בשנת 1996. אם היה בשינוי זה שינוי סיווג, הוא עומד בניגוד להוראות התקנות משנת 1997 והוא היה נגוע באי-חוקיות, אלא ששינוי כזה לא חל, לדעתי, כפי שבואר הדבר על ידי בית המשפט המחוזי.

           בצו הארנונה משנת 1996 נקבע ב"סיווג הנכס ותת סיווג לארנונה למגורים" כך:

"סוג א+ - בניינים בודדים או פנטהאוזים ו/או דירות ששטחן מעל 130 מ"ר באיזורים א', ב', ג' שנישומו החל מ-1.1.1974".

           בצו הארנונה לשנת 1997 נעשה שינוי מילולי בהגדרת סוג א+, ונקבע בו:

"סוג א+ -